פסק-דין בתיק ב"ל 1180-01-11

1.         יחזקאל בבאי (להלן - התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין קרע בכתף ימין.

2.         משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק -  "על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/ אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך ואשר הביאו למחלתך. על פי התייעצות רפואית, מדובר בסיבה ניוונית ואין בה קשר לעבודה או לעיסוקך. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.         עובדות המקרה, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 19.7.11, הינן -

            א.         תקופת העבודה כחרט במחלקת כלים, 1973 עד 1997.

1.        בכל יום לאורך שנים אלה עבד התובע 9 עד 12 שעות ביום לפי צרכי המחלקה, כולל הפסקות.

2.        הפעולות אותן ביצע התובע -

א.         התובע קיבל בתחילת היום שרטוט והסבר לגבי החלקים עליהם היה צריך לעבוד באותו יום;

ב.         התובע ניגש למחסן חומרים על מנת לקחת את החלקים לעבודה באותו היום והביא את החלקים (חומרי הגלם) אל תחנת העבודה (המחרטה) והניח אותם סמוך למכונה;

ג.          התובע הרים חלק מסוים למחרטה, כאשר ביד אחת (ימין, הדומיננטית) החזיק את החלק וביד שמאל סגר רכיב במחרטה שנועל את החלק שהצמיד בעזרת יד ימין ("פוטר" או "תפסנית"), נעילה ראשונה, חלשה יחסית. דוגמה לחלק מוצג ב תמונות 16 ו-17;

ד.         אחר כך ביצע התובע דפינה/תפיסה של החלק אותו היה צריך לעבד לתפסנית, לצורך העיבוד של החלק, וזאת על ידי סגירה של התפסנית בעוצמה באמצעות מפתח T (ששוקל בעצמו כ-2 ק"ג). תמונות 1 עד 3;

ה.         כאשר החלק מוצמד למחרטה חיזק התובע, בעזרת שתי ידיו, את החלק לתוך המקום המיועד לכך בתוך התפסנית, זאת על ידי שימוש במפתח T בעוצמה רבה, על מנת למנוע "בריחה" של החלק התפוס בתוך הפוטר, שכן הפוטר מסתובב במהירות רבה;

ו.          לעתים רבות עשה התובע שימוש במוט (מעין צינור מתכת), שמהווה "מנוף" כדי ליצור לחץ גדול יותר ולסגור את התפסנית בעוצמה גדולה יותר . תמונה 4;

ז.          לעתים היה צורך להוסיף רכיב מסוים למחרטה ואת זה עשה התובע בעצמו על ידי הרמת הרכיב הנוסף והתקנתו על גבי המחרטה. תמונה 15;

ח.         בשלב זה סובב התובע שתי ידיות הפעלה (המכונות "גררות", עליונה ותחתונה) ועל ידי כך מצמיד את הסכין (עימו מתבצעת החריטה) לתפסנית, שם נמצא החלק אותו עמד לעבד.  תמונות 11 עד 14;

ט.         בשלב זה הפעיל התובע את המחרטה, והתפסנית מתחילה בפעולתה הסיבובית. כדי שתיווצר הפעולה של החיתוך, הזיז התובע את ידיות ההפעלה, בעיקר את יד ימין שמפעילה את הגררות (הידיות) הנמצאות בצד ימין שלו;

י.          על פעולה זו חזר התובע מספר פעמים עם אותו חלק מעובד, בדיוק כפי שהוראות השרטוט, הדרישות ואופן ההפעלה מחייבים אותו;

יא.        לעתים אף היה צריך להחליף את הכלי המעבד (הסכין) לצורך ביצוע העבודה כפי שהורו לתובע בשרטוט או בשל מגבלות טכנולוגיות שונות של הכלי המעבד בהתאם לדרישה ספציפית של עיבוד עבור אותו חלק ספציפי. הדרישות הן, למשל, חריטה, חירוץ, הברגה, קידוח, חספוס, חריטה פנימית ועוד, כאשר לכל אחד מסוגי פעולות אלה נדרש כלי עיבוד אחר ובכל פעם על התובע היה להתקין את כלי העיבוד המתאים וזאת באמצעות פעולה פיזית של יד ימין, שכן, היה עליו לסגור ולפתוח את המתאם (נקרא "מולטיפיקס"). תמונות 5 עד 8;

יב.        בסיום העיבוד פרק התובע את החלק המעובד בסדר הפוך לפעולות שתוארו לעיל בסעיפים (ג), (ד), (ה), (ו) ו-(ח).

יג.         לאחר מכן לקח התובע חלק נוסף ושוב כל הפעולות מהתחלה וחוזר חלילה עד סוף יום העבודה.